שיתוף פעולה גרמני-ישראלי להשתתפות בעולם התעסוקה
התמודדות עם הפרעה נפשית לא אמורה למנוע השתתפות בעולם התעסוקה – זו נקודת המוצא שמובילה את השותפות ארוכת השנים של קבוצת שכולו טוב מלוד וה-Institut für Lebenskompetenz (המכון לכישורי חיים) מברלין. שני הארגונים מלווים אנשים שמתמודדים עם הפרעות נפש מורכבות, מגבלות פסיכו-סוציאליות ואבטלה ממושכת בתחילת דרכם בעולם התעסוקה. יחד רוצים הארגונים השותפים לשפר את השיקום התעסוקתי בשתי המדינות.
בסדרה של ביקורים, הדרכות מקצועיות וסמינרים נפגשו אנשי מקצוע צעירים מתחומי הטיפול, הניהול והפוליטיקה ומתמודדי נפש ושיתפו בתובנות שלהם. הצדדים השלימו אלה את אלה: שכולו טוב הציגו מודל שמשלב מהרגע הראשון בין החלמה, הכשרה ומקום עבודה קונקרטי, למשל חנויות ספרים ובתי קפה הממוקמים במרכזי שכונות. כך משתלבים יותר אנשים במגוון משרות בהשוואה למודל הקלאסי של מקומות עבודה ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות.
המכון הברלינאי מיישם את המודל הישראלי ומתאים אותו להקשר המקומי בגרמניה בעזרת הניסיון שנצבר בליווי פרטני וההיכרות העמוקה עם מערכת התמיכה הגרמנית.
הפרויקט גשר לשיקום פסיכו-סוציאלי מחבר בין מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ועולם התעסוקה. הפרויקט דואג לכך שאנשים לא יפלו בין המערכות, אלא ייטלו חלק פעיל בעיצוב החברה כאזרחים, כקולגות וכאנשים מעורבים חברתית.
מבט על יחסי יהודים-מוסלמים בזמני מלחמה ומשבר
משמעותו של דיאלוג היא לא להחזיק באותה דעה, אלא להתמיד בשיח. זו הגישה שנקטו Tech2Peace מחיפה ובית הספר הגבוה ללימודי יהדות בהיידלברג כאשר הביאו צעירות וצעירים ישראלים, פלסטינים וגרמנים לשיח משותף בפרויקט ראשון מסוגו. הקבוצה הייתה מגוונת במכוון: סטודנטים, חוקרים ואנשי מקצוע מרקע יהודי, מוסלמי, ישראלי, פלסטיני וגרמני, חלקם עם היסטוריה אישית של הגירה וחוויית דיאספורה.
בקבוצות קטנות, בסמינרים עם מומחות ומומחים ובעבודה משותפת על פרויקטים עסקו המשתתפים בהשפעות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על אוכלוסיות מעבר למזרח התיכון: על השיח הדמוקרטי, על לכידות חברתית ועל היחסים בין אוכלוסיות יהודיות ומוסלמיות בגרמניה.
במרכז עמדו החוויות האישיות: כיצד חווה כל אחד ואחת את הסכסוך, ומה ההשלכות שלו על חיי היומיום? הרצאות, סרטים ומפגשי שיח פתוחים הביאו את הדיון גם לקהל הרחב בהיידלברג. המטרה – לאו דווקא להגיע להסכמה רחבה, אלא להתמיד בשיח למרות חילוקי דעות.
הפרויקט שמירה על דיאלוג בעתות משבר יצר אמון וחיבור אישי שניכרו לאורך התוכנית כולה. המשתתפות והמשתתפים מביאים את הניסיון שצברו חזרה לקהילות ולתחומי העיסוק שלהם, והופכים לשגרירים של הכלה בין-תרבותית.
