דביר אביעם-עזרא הוא עורך דין ישראלי-הולנדי בשדה במשפט הבינלאומי העובד באחד המשרדים המובילים בתחום השוק הפיננסי. בשנים האחרונות הוא חי על הקו בין תל אביב, היידלברג ובריסל. בעל תארים ראשון ושני במשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרתם אף למד שני סמסטרים באוניברסיטת ג'או טונג ובאוניברסיטת שאנדונג בשנגחאי, סין. לצד עבודתו המשפטית מתנדב דביר במספר ארגונים ויוזמות בנושאי זכויות אדם, שלום ואינטגרציה אירופית. במסגרת האקטיביזם שלו ומחקריו העצמאיים, חיבר דביר כתבות עבור מגוון כלי תקשורת מובילים, כמו הטאגסשפיגל, פוליטיקו, גלובס, דהמרקר, פורווארד ואחרים. דביר גם פעיל ביחסים בין גרמניה וישראל: הוא קיבל את מלגת יוהאנס-ראו של השגרירות הגרמנית בתל אביב, משמש כמאצ'מייקר בפורום העתיד, חבר באיגוד המשפטנים הגרמני-ישראלי, והיה אחד הדוברים ב"יום האבל" הגרמני בבונדסטאג בשנת 2020.

נושא המחקר שלו במסגרת התכנית: "פמיניזם וביטחון לאומי בישראל וגרמני: בין שילוב בצבא ודיפלומטיה בהובלת נשים".

תמונה: © פרטי

סופי דומרס גדלה בכפר קטן באיזור התעשייתי של מערב גרמניה במשפחה מהמעמד העובד. לאחר שהות במקסיקו החליטה ללמוד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים בעיר קלווה, ולאחר מכן המשיכה עם תואר שני בברלין ובפוטסדאם. בשם הקירבה שלה לפמיניזם ולפוליטיקה בינלאומית העבירה סופי את התמחותה באו"ם בניו יורק, במכון גתה בצ'ילה ובמשרד החוץ בברלין. לאחד לימודיה עבדה סופי עבור מלכ"רים בינלאומיים ובמכון המחקר DGAP. כיום היא עובדת כיועצת מדיניות בבונדסטאג.

מחקר המשותף לסופי וללנה ויטנפלד: "הקריאה הפמיניסטית להתפרקות מנשק: אשליה אוטופית או הכרח פוליטי".

תמונה: © פול קוסטר

מוריץ גולומבק למד קרימינולוגיה בהאמבורג ובפרנקפורט אם מיין ולימודי שואה ורצח-עם באופסאלה. לאחרונה סיים הכשרה לקצונה במילואים. מוקדי העניין שלו בנושאי מדיניות ביטחון בינלאומית ואידיאולוגיות קונספירטיביות ודיסאינפורמציה ברשתות החברתיות. מוריץ פעיל בתחום היחסים בין גרמניה לישראל, כך בין השאר באגודת הידידות גרמניה-ישראל ובפורום הצעיר של אגודת הידידות.

נושא המחקר שלו במסגרת המחקר הוא "לחשוב ביטחון יחד? אתגרים והזדמנויות בשיתוף פעולה גרמני-ישראלי בתחום הדיסאינפורמציה הדיגיטלית."

תמונה: © פרטי

מרסל לסקוס הוא עיתונאי העובד החל מ-2021 ככתב ועורך עבור הזודדויטשה צייטונג. הוא כותב בעיקר כתבות עומק ופורטרט. בין 2017 ו-2021 עבד כעיתונאי עצמאי בדי צייט ועיתונים נוספים. את הכשרתו העיתונאית רכש בבית הספר הגרמני לעיתונאים במינכן. קודם לכן למד תקשורת ומחשוב תקשורת בדרזדן. מרסל חי במינכן.

נושא המחקר שלו במסגרת התכנית: "ירידתה של מפלגת העבודה – הסוף לפוליטיקה הפרוגרסיבית בישראל?"

תמונה: © פרידריך בונגרט/ SZ

אור רייס הוא סטודנט לתואר שני במדע המדינה, לימודי אסלאם ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה שלו לתואר השני עוסקת ב-"אי-אלימות בישראל/פלסטין: הבנה ויישום של רעיון אי האלימות על ידי פלסטינים וישראלים." במסגרת לימודיו העביר אור בסתו 2023 סמסטר במארבורג. בין תחומי העניין המחקריים שלו נמנים אי-אלימות ופציפיזם, היסטוריה מושגית וההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אור מתנדב בפרויקט מפגשים ישראלים=פלסטיניים בירושלים.

נושא המחקר שלו במסגרת התכנית: "הסוד הגלוי: כיצד המדיניות הישראלית של עמימות אסטרטגית מונעת ביקורת פומבית וערכית"

תמונה: © פרטי

אליאנה שוורינג מחזיקה בתואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת אוקלנד, ניו זילנד, ותואר שני בביטחון בינלאומי עם התמחות בשירותי ביון מאוניברסיטת מאסיי בניו זילנד. מוקדי המחקר שלה בעיקר בתחומי הביטחון הבינלאומי, יחסים בינלאומיים ומדיניות. לפני כן עבדה במגזר הציבורי כמו גם בפרטי, בין השאר בצבא, בתחום בריאות הנפש, ביטחון גבולות וייעוץ. כיום היא עובדת עבור הפורום היהודי לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות (JFDA), ארגון ללא כוונות רווח שמטרותיו חיזוק הדמוקרטיה והמאבק באנטישמיות, גזענות ורדיקליזציה.

נושא מחקרה במסגרת התכנית: "ערכי הבסיס של מדיניות הביטחון הישראלית מפרספקטיבה של מדיניות חוץ פמיניסטית"

תמונה: © פרטי

לנה ויטנפלד סיימה במרץ 2023 את התואר השני שלה במדע המדינה, התחום "ממשל דמוקרטי וחברה אזרחית" באוניברסיטת אוסנברוק. במסגרת לימודיה מוקד עניינה נמצא בנושאי יחסים בינלאומיים ומפגשם עם לימודי מגדר. משם מתעניינת לנה קודם כל בשאלות מחקר הקשורות ליחסים בינלאומיים פמיניסטיים, מדיניות חוץ וביטחון, תיאוריות פמיניסטיות ופמיניזם הצטלבותי. בנוסף לנה פעילה כמנהלת שותפה בתכנית "מגדר ומדיניות בינלאומית" במכון המחקר Polis180 e.V., שם היא אחראית בין השאר על ארגון אירועים ופרסומים במגוון נושאים בתחום המחקר הנ"ל.

נושא המחקר המשותף לה ולסופי דורמס במסגרת התכנית: "הקריאה הפמיניסטית להתפרקות מנשק: אשליה אוטופית או הכרח פוליטי".

תמונה: © פרטי

מאז קיץ 2021 לומד מקסימיליאן ברין ב-Paris School of Economics בתוכנית לתואר שני ״Analysis and Policy in Economics״. הוא למד תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה בהַיידֶלבֶּרג ובמדריד. לאחר לימודי  התואר הראשון הוא סיים  התמחות ב International Trade Center בז׳נבה. מאז שנת 2018 הוא מעורב במחקר במכון הבינלאומי לחקר קונפליקטים בהיידלברג (HIIK), שם היה אחד מהעורכים הראשיים האחראים לפרסום מדדי הקונפליקטים לשנים 2020 ו-2021.

נושא המחקר המשותף של מקסימיליאן ברין וג׳אקומו קלר במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״דרך המשי החדשה של סין במזרח התיכון: השתלבות באזור או משחק סכום אפס?״

תצלום: © פרטי

בניה שרלו הוא סטודנט לתואר ראשון בתוכנית Honor Track לאסטרטגיה וקבלת החלטות באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. במסגרת לימודיו הוא מתמחה ביחסי ישראל-סין ומשתתף בתוכנית התמחות במכון INSS. במקביל ללימודיו הוא עובד כיועץ צעיר בחברה לייעוץ אסטרטגי. בנוסף הוא משמש כדובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת רייכמן.

תצלום: © פרטי

 

 

 

מרייקה אנגהוזן, ילידת המבורג, עובדת מאז שנת 2014 כעיתונאית פרילנסרית במזרח התיכון בין היתר עבור יומון טאגסשפיגל, ירחון קיקרו ושבועון די צייט. היא מתגוררת בתל-אביב ומתמקדת בדיווח מישראל ומשטחי האוטונומיה הפלסטינית ובנוסף מדווחת ממצרים ומירדן. את לימודי העיתונאות סיימה בבית הספר על שם הנרי נאנֶן בהמבורג. לפני כן למדה פוליטיקה, מדעי המזרח התיכון ומדעי האסלאם בגרמניה, צרפת וסקוטלנד.

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית המלגות הוא: דרך המשי לקהיר: האסטרטגיה של סין במצרים ובעולם הערבי ומשמעותה עבור המערב.״

תצלום: © פרטי

מאז סתיו 2021 לומד ג׳אקומו קלר Conflict Studies לתואר שני ב-London School of Economics. לפני כן למד לתואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה בהיידלברג ובדבלין. במהלך לימודיו עשה התמחויות במשרד החוץ הגרמני ובקרן לחקר השלום וקונפליקטים במדינת הֶסֶן. מאז שנת 2017 הוא מעורב במחקר במכון הבינלאומי לחקר קונפליקטים בהיידלברג (HIIK). שם היה אחד מהעורכים הראשיים האחראים לפרסום מדד הקונפליקטים לשנת 2020. העניין המחקרי שלו כולל תנועות חברתיות, מחאה ודיכוי תוך התמקדות בצפון-אפריקה ובסין.

נושא המחקר המשותף שלו עם מקסימיליאן ברין במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״דרך המשי החדשה של סין במזרח התיכון: השתלבות באזור או משחק סכום אפס?״

תצלום: © פרטי

קלרה גדלה בברלין ובלונדון. היא לומדת מדעי המדינה, גיאוגרפיה ומשפטים בפְרַייבּוּרְג. כעוזרת סטודנטיאלית בקתדרה למדיניות בינלאומית הייתה מעורבת בעבודה מדעית על האיחוד האירופי, חקר האוטוקרטיה וסין כשחקנית פוליטית. את לימודיה היא ביססה על הנושאים הללו. את עבודת הגמר שלה במדעי המדינה היא כותבת על ״הערכה מחדש של המרחב במסגרת אסטרטגיות הקישוריות של המאה ה-21״. במהלך התמחותה במרכז למבצעי שלום בינלאומיים בברלין היא הגיעה לתובנות בנוגע לשאלה, כיצד  ניתן לשלב בין מדעי המדינה לעבודה מעשית בתחום חקר השלום והקונפליקטים. היא התנסתה לראשונה בעבודה בתחום ההפקה התקשורתית הבין-ערוצית (cross-media) במערכת החדשות של הסטודנטים באוניברסיטה. כיום היא עובדת כמנתחת חדשות ומחברת ידיעות פוליטיות קצרות לחברת Mediabrief. בחופשות הסימסטר היא אוהבת  במיוחד לצאת למסעות אופניים ברחבי אירופה.

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״שיתוף פעולה עם סין בתחום ההייטק, כמה רחוק יכולה ישראל ללכת? תועלת טקטית לעומת סכנה אסטרטגית?״

תצלום: © פרטי

יוליאן פפלגינג לומד European Affairs – מדעי המדינה לתואר שני כפול באוניברסיטת Sciences Po בפריז ובאוניברסיטה החופשית בברלין. לפני כן למד לתואר ראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת לייפציג במסגרתו היה בשנת חילופי סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי העניין שלו הם מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון של אירופה ויחסים בינלאומיים באזור המזרח התיכון וצפון-אפריקה. במקביל ללימודיו עשה התמחויות בקרן ״מדע ופוליטיקה״, ב-Mideast Freedom Forum בברלין ובמשרד החוץ הגרמני. כמלגאי של תוכנית החסות הפרלמנטרית הוא חי בנערותו בשיקגו. הוא מרגיש מחובר במיוחד למשולש היחסים גרמניה-ישראל-ארה״ב ופועל בזמנו הפנוי למען יחסי ידידות בין הארצות האלה ונגד אנטישמיות.

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״Strings attached: ההשפעה של סין באזור המזרח התיכון וצפון-אפריקה כסיכון ביטחוני טרנס-אטלנטי.״

תצלום: © פרטי

להילה רודד יש תואר ראשון בפוליטיקה, דיפלומטיה ואסטרטגיה מאוניברסיטת רייכמן. במסגרת לימודיה התמחתה בסוגיות של ביטחון לאומי, יחסי סין-ישראל וטרור כלל-עולמי. נוסף על כך היא מנחת הפודקאסטים הרשמיים של בית ספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן, ״Talking Lauder״, אשר עוסקים בנושאי מדיניות חוץ, החל בהסכם הגרעין עם איראן וכלה בהסכמי אברהם.

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״הנוכחות הסינית בישראל״.

תצלום: © פרטי

מאיה רולברג היא סטודנטית לתואר שני של ה-Environmental Governance  וחיה כיום בפרייבורג, שם היא עובדת כעורכת פרילנסרית ברשות השידור של דרום-מערב גרמניה, לרוב באולפן הרדיו. נוסף על כך היא עוסקת כמנחה פרילנסרית של אירועי תרבות ורבי שיח פוליטיים, במיוחד אלו המיועדים לקהל צעיר. במקביל ללימודיה היא פעילה בתחום הפוליטיקה האקדמית כדוברת הסנאט של אוניברסיטת פרייבורג ובקרן פרידריך אֵבֶּרְט. מאיה התנדבה בקולקטיב לעיתונאים צעירים ״We Talk Freiburg״ ועסקה בנושאי תרבות זיכרון ואינטגרציה. במסגרת שנת חילופי סטודנטים ב-Penn State University עסקה באופן אינטנסיבי בקונפליקט בין ישראליות/ים לפלסטיניות/ים מנקודת מבט אמריקנית. כמו כן, היא פעילה כשחקנית ובימאית בסצנת התיאטרון העצמאית בפרייבורג.

נושא המחקר המשותף שלה ושל לוּקַס וילֶר במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״ישראלים צעירים אוהבים את סין – אבל מדוע?״

 
תצלום: © דוֹרינָה מילַס

עינב שיף הוא עיתונאי ישראלי, שעובד עבור ידיעות אחרונות – קבוצת התקשורת המובילה בישראל. עינב התחיל את הקריירה העיתונאית שלו בגיל 17 ומאז צבר ניסיון רב ככתב וכעורך. הוא מתמקד בעיקר בתחום התרבות וההשפעות והקשרים שלה לתחומים אחרים כגון פוליטיקה, כלכלה וטכנולוגיה. הוא משמש כמבקר טלוויזיה ראשי של ידיעות אחרונות ומשקף באופן יומי את
מהפכת התוכן של המאה ה-21. מלבד זאת הוא מחבר מאמרי דעה ובעל טור שבועי שבו הוא מנתח מגמות דיגיטליות בישראל ובעולם. לעינב יש תואר שני בייעוץ ארגוני. בשנת 2018 הוא נבחר כמלגאי בתוכנית ארנסט קרמר וטדי קולק ועבד בתקופה ההיא בקבוצת התקשורת הגרמנית טאגסשפיגל. עינב חי בלונדון.

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״דילמת טיק-טוק: האם יכול המערב לסמוך על חדשנות סינית?

תצלום: © נמרוד סונדרס

לוקס ווילר הוא בעל תואר שני מתוכנית Transnational Governance במכון האוניברסיטאי האירופאי בפירנצה ומ-Hertie School of Governance בברלין. בעבודת המאסטר שלו הוא עסק בגישות רגולטוריות טרנס-לאומיות בתחום האינטליגנציה המלאכותית. קודם לכן הוא התמחה בין השאר בפוליטיקה של המזרח התיכון ושל טורקיה. במהלך לימודיו  עבד כעורך בתוכנית השיח של ערוץ הטלוויזיה השני של גרמניה ZDF ״13 שאלות״, שבה הנגיש לקהל צעיר מגוון נושאים חשובים ומורכבים בתחום החברתי. בפרויקטים בתחום התיאטרון, סרטי תעודה או סרטים קצרים הוא בוחן באופן תמידי את סצנת התרבות העצמאית ותתי התרבויות.

לוקס היה מתמחה בתוכנית הסאטירה ״Neo Magazin Royale״ עם יאן במרמן, בנציגות של מדינת המחוז באדן-וירטמברג בברלין, בקבוצת העבודה ״מדיניות חוץ״ של סיעת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית SPD בבונדסטג וכמו כן במחלקה ל״נושאים בינלאומיים ואירופאיים באגודים מקצועיים״ של התאחדות האגודים המקצועיים הגרמנית.

נושא המחקר המשותף שלו ושל מאיה רולברג במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״ישראלים צעירים אוהבים את סין – אבל מדוע?״

תצלום: © School of Transnational Governance / Elena Annabel Teagno

רועי זנדר הוא סוציולוג ועיתונאי ישראלי החי בברלין. לפני כן הוא למד תואר ראשון ושני בתולדות האמנות ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 2020 הוא כותב עבור עיתון ״הארץ״ בנושאי אמנות, תרבות והיסטוריה. רועי מתעניין בעיקר בראיונות עם אנשים, שהפרספקטיבה הלא-קונבנציונלית שלהם בנושאים פוליטיים בוערים יכולה להרחיב ולאתגר את השיח הציבורי בישראל. בהקשר הזה הוא שוחח למשל עם ההיסטוריונית הגרמנייה הדוויג ריכטר על מדיניות החוץ הגרמנית.

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית המלגות הוא: ״עלייתו של קונפוציוס: חופש אקדמי בגרמניה ובישראל״.

תצלום: © פרטי

יאקוב פלמינג הוא חוקר בתחום מדעי המדינה החי בברלין. הוא למד מדעי המדינה, לימודי יהדות, פוליטיקה בינלאומית ומשפט בינלאומי לתואר ראשון ושני בהיידלברג, בקיל ובלורנס (קנזס, ארה״ב). בזמן לימודיו האקדמיים הוא גילה עניין מיוחד בחקר התנהגות חקיקתית. באופן קונקרטי הוא בחן בעבודת המאסטר שלו, בעזרת שיטות כמותיות, גורמים בהתהגות ההצבעתית של חברי הקונגרס בארה״ב בענייני מדיניות חוץ. בחייו האישיים יאקוב פועל למען יחסי גרמניה-ישראל במסגרת הפורום הצעיר של החברה הגרמנית-ישראלית ולמען היחסים הטרנס-אטלנטיים במסגרת היוזמה ״צעירים טרנסאטלנטיים״.

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״בחיפוש אחר מחנה משותף: פוליטיקת זהויות בפרלמנטים של ארה״ב, ישראל וגרמניה״

דור גליק הוא עיתונאי ישראלי המדווח זה 15 שנה על פוליטיקה בינלאומית, כלכלה ונושאים היסטוריים. הוא עבד בערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו מובילים וכן בעיתונות הפרינט והאונליין. הקריירה שלו התחילה בשנת 2004 בזמן שירותו הצבאי בגלי צה״ל. בתור השליח לאירופה של ערוץ 10 (בטלוויזיה הישראלית), הוא ערך בשנת 2018 בברלין ריאיון בלעדי עם הקנצלרית אנגלה מרקל. דור היה Knight-Bagehot Fellow (בשנים 2018/19) לעיתונאות כלכלית באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק וכן מלגאי של הפרלמנט הגרמני. מלבד זאת הוא היה עורך האתר ומנהל פרויקטים במכון גתה בישראל. דור למד יחסים בינלאומיים והיסטוריה באוניברסיטת ירושלים וב- London School of Economics and Political Science. עבודת הגמר שלו בנושא ״צורות לא-מסורתיות של התנגדות בגטו לודז׳״ קיבלה ציון לשבח של ה-LSE.

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״תרבות זיכרון, לכידות חברתית וביטחון לאומי: קשר נשכח ומכריע לדמוקרטיה המודרנית״

ליזה הנל עובדת כעורכת ברשות השידור הגרמנית הבינלאומית ״דוֹיטשֶה וֶלֶה״, שבה הייתה עיתונאית מתמחה בשנים 2017 עד 2019. בכתבות טלוויזיה ואונליין היא עסקה בין היתר בפיגוע האנטישמי בבית הכנסת בעיר האלֶה ובמה שקרוי ״ביקורת על ישראל״. לפני ״דויטשה ולה״ עבדה ליזה הנל בין היתר עבור העיתון ״פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג״, סוכנות הידיעות הגרמנית, תחנת הרדיו דויטשלנד-פוּנְק וכתב העת ״מדיניות בינלאומית״. הנסיעה האחרונה שלה לחו״ל לפני מגפת הקורונה הייתה לישראל, ולשם היא גם מתכוונת לערוך את נסיעתה הראשונה אחרי המגפה.

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״גאווה יהודית: נקודת העיוורון של פוליטיקת הזהויות?״

בסטיאן קייזר הוא עיתונאי ומומחה לתקשורת עם התמקדות בפוליטיקה בינלאומית וביטחון בינלאומי. הוא למד עיתונאות באוניברסיטה הטכנית של דורטמונד ויחסים בינלאומיים ב-Hertie School of Governance בברלין וב-Institut Barcelona d’Estudis Internacionals. אחרי התמחות ברשות השידור של מערב-גרמניה (WDR) הוא הועסק ככתב ברשויות שידור ציבוריות שונות. כעיתונאי פרילנסר וכמלגאי בתוכנית לקידום עיתונאים צעירים של קרן קונרד אדנאואר הוא דיווח מארצות שונות באירופה, במזרח התיכון ובדרום-אמריקה. משנת 2019 הוא עובד כמנהל תקשורת במשרד הברלינאי של ועידת הביטחון במינכן.

 

נושא המחקר שלו במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״ביטחון באמצעות חילופים: איך יוזמות בגרמניה, בישראל ובארה״ב יוצרות מרחבי דיון חדשים״

יונתן קובץ’ גדל בישראל כבן לאם גרמניה ולאב אמריקאי-ישראלי, כך שהדיאלוג היומיומי בין תרבויות, שפות ואנשים היה מרכיב חיוני בחינוכו והוביל להתעניינותו בנושאים הקשורים לחילופי תרבויות בינלאומיים ולביטחון. יונתן השלים תואר ראשון במדע המדינה ולימודי גרמנית באוניברסיטת ייל בארצות הברית ועומד לסיים לימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרטי בברלין. תחומי העניין האקדמי שלו נעים סביב דיפלומטיה, התערבויות צבאיות, פוליטיקה של המזרח התיכון ונאט"ו, ואלה גם היוו השראה לתזה שלו: “Economic Interdependence and Deterrence: The Determinants of Troop Contribution to NATO’s Enhanced Forward Presence.”  

בנוסף לסוגיות הקשורות לבטחון בינלאומי, יונתן חקר את תפקיד הדת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עבודת הגמר בלימודי הגרמנית שלו עסקה בדה-הומניזציה במחנות הריכוז, תוך שימוש בטקסטים של פרימו לוי וחנה ארנדט ובעדויות של ניצולי שואה. יונתן שירת בצה"ל בחיל החינוך ועשה התמחות בפרלמנט הגרמני, ב-Boston Consulting Group ובמשרד החוץ הגרמני, שם ניתח את שיעורי האנטישמיות העולים ברחבי אירופה.

 

נושא המחקר שלו במסגרת התוכנית מתעתד להיות: "עלייתה של פוליטיקת הזהויות ותפיסות משתנות של ביטחון לאומי".

 

רבקה רוז מיצנר היא פילוסופית ממוצא גרמני-אמריקני. בין 2011 ל-2018 היא למדה פילוסופיה, לימודי יהדות ואתנולוגיה אירופאית (לתואר ראשון), לימודי בין-דתות (לתואר שני) ו-Human Rights and Transitional Justice (לתואר שני) בגרמניה, בישראל ובאנגליה. בזמן לימודיה הייתה פעילה בארגונים ״הִלֵל – המרכז לחיים יהודיים בקמפוס״, החברה הגרמנית-ישראלית וקרן פרידריך אֶבֶּרְט. בשנת 2019 הייתה מלגאית בתוכנית גולדמן במכון אפריקה של הוועד היהודי-אמריקני בניו יורק.

כעמיתת מחקר ב-ELES רבקה כותבת החל משנת 2020 עבודת דוקטורט בתחום הפילוסופיה היהודית בנושא זהות יהודית. בנושא זה היא עוסקת כעת גם בספר על ניצול השואה אליהו פיינזילברג ובפרויקט של קרן ברודט.

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״שחור, לבן או בין לבין? המשמעות הגלובלית של פוליטיקת זהויות יהודית״

 

גאורג רייכל הוא סטודנט לתואר שני למדעי המדינה והחברה באוניברסיטת הבונדסוור (של צבא גרמניה) במינכן. לאחר שסיים את לימודי התיכון בגימנסיית Dom בפולדה (Fulda), הצטרף בשנת 2016 לצי הגרמני כמועמד לקצונה. הוא השלים בהצלחה את הכשרתו כקצין, ובשנת 2017 החל ללמוד לתואר במדעי המדינה והחברה עם התמחות במשפט בינלאומי ופוליטיקה.

לצד לימודיו הוא מתנדב בפרויקטים שונים של הדרכת נוער ובארגונים העוסקים בין היתר במדיניות ביטחון, חינוך ואקלים.

התחביבים שלו כוללים הליכות ארוכות בטבע, צפייה בתיאטרון וטיולים בעולם.

נושא המחקר שלו במסגרת התוכנית מתעתד להיות: "הכוחות המזוינים והזהות/זהויות שלהם" (כותרת זמנית)

לנה פלק היא צלמת עיתונות הלומדת במינכן מדעי המדינה, היסטוריה וצילום. בתור עיתונאית וצלמת לנה עובדת בין היתר עבור סוכנות הידיעות הגרמנית וה״זיד-דויטשה צייטונג״. מלבד זאת היא תהיה בקרוב מתמחה באולפן החוץ של ערוץ הטלוויזיה ZDF בלונדון. לנה עבדה בירושלים כצלמת של סוכנות הידיעות הישראלית. בעבודותיה כצלמת פרילנסרית היא עוסקת בזהות יהודית ובאנטישמיות, והן מתאפיינות בגישה סוציולוגית ואנתרופולוגית. גם בעבודתה כעיתונאית היא מתמקדת במאורעות הפוליטיים במזרח התיכון ובאנטישמיות. כך, לדוגמה, היא פיתחה טור וידאו לעיתון ״זיד-דויטשה צייטונג״, העוסק בירושה הלשונית של הנאציונל-סוציאליסטים בשפה הגרמנית. החל מאוקטובר 2021 תעבוד לנה בפריז ותלמד שם במכון למדעי המדינה SciencesPo.

 

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״שימוש (לרעה) בישראל: דעות קדומות ונרטיבים אנטישמיים בקבוצות קיצוניות של הימין החדש בגרמניה ובארה״ב״

 

 

איזבל וייס כותבת דוקטורט על החילון של הפוליטיקה המדינית בישראל באוניברסיטת הומבולדט בברלין. לפני כן למדה בין היתר באוניברסיטה העברית בירושלים וחקרה בעבודת המאסטר שלה את תהליך האמנציפציה של המזרחים ואת עליית מפלגת ש״ס. אחרי הלימודים היא חיה בישראל שנים רבות ועבדה בוועידת התביעות היהודיות בתל אביב. כיום היא פעילה בתוכנית הבינלאומית לדוקטורנטיות ודוקטורנטים ״ביטחון ופיתוח במאה ה-21״. במהלך לימודיה שהתה בפקיסטן, באפגניסטן ובתימן לצרכי מחקר. לאחרונה עבדה בפרויקט של BwConsulting, גוף הייעוץ הפנימי של הצבא הגרמני.  

נושא המחקר שלה במסגרת תוכנית מענקי המחקר: ״באיזה משבר אנחנו נמצאים? גבולות הליברליזם״

בייזה ארסלן גדלה בדרום הֶסֶן ועברה להיידלברג לטובת לימודים באוניברסיטה, במסגרתם השלימה תואר ראשון ושני בחקר התרגום, תקשורת בין-תרבותית ובלשנות השוואתית. כיום היא עובדת כעמיתת מחקר בבית הספר הגבוה ללימודי היהדות בהיידלברג על הפרויקט ״מֶכָּה וירושלים – פודקאסט בנושא יחסי יהדות ואסלאם״ (בתמיכת קרן פולקסוואגן). הפודקאסט הוא שיתוף פעולה עם רשות השידור של הֶסֶן ומטרתו לעסוק בהיסטוריה, בהווה ובעתיד של יחסי יהדות ואסלאם בצורה מגוונת ככל האפשר.

איתמר בן-עמי הוא דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ובוגר עולם הישיבות החרדי. עבודת הדוקטורט שלו, "היהודים השמיטיאניים: יצחק ברויאר, ליאו שטראוס, והמצאת פוליטיקה תיאולוגית" עוסקת בהמשגה תיאוקרטית וביקורתית של המדינה הריבונית המודרנית, תוך התמקדות בפילוסופיה של הוגים יהודים-גרמנים מתקופת רפובליקת ויימאר. תחומי עניינו כוללים היסטוריה אינטלקטואלית, תיאולוגיה פוליטית, תיאוריה פוליטית ביקורתית והיסטוריה של מושגים.

בנימין בראון הוא עיתונאי בריטי-גרמני וסטודנט למדעי המדינה, כלכלה והיסטוריה. הוא עובד כעיתונאי בשביל סוכנות הידיעות הגרמנית (DPA), היומון טאגֶסשְׁפּיגֶל, רשות השידור הבווארית (BR) ורשות השידור הגרמנית הציבורית (ARD).

בישראל עבד חצי שנה בסוכנות הידיעות הישראלית; לפני כן כבר פרסם בטאגסשפיגל ידיעות מישראל. בכתבות טלוויזיה לרשות השידור הבווארית ולרשות השידור הגרמנית הציבורית עסק בין השאר באנטישמיות בכדורגל הגרמני.

לפני עבודתו בסוכנות הידיעות הישראלית הוא למד סמסטר כסטודנט זר באוניברסיטה העברית בירושלים. בקיץ 2020 עתיד בנימין לסיים את לימודיו באוניברסיטת מינכן ע״ש לודוויג מקסימיליאן, ואחר כך ילמד לתואר שני באוניברסיטת אוקספורד במחלקה ללימודי המזרח-התיכון בעת החדשה.

במסגרת תוכנית מענקי המחקר ע״ש סילקה טמפל מבקש בנימין לעסוק בשאלה, האם קיים שבר בין ישראל לתפוצה היהודית, ואם כן, אלו השלכות יכולות להיות לכך על היחסים בין ישראל למדינות של קהילות התפוצות.

צילום: © לנה פלק

האנו האוונשטיין הוא כותב ועיתונאי המתגורר בברלין. הוא המייסד והעורך של מגזין האמנות העברי-גרמני ״אביב״.

שטפי הנטשקה נולדה ב-1988 בגרמניה המזרחית. היא כתבת פרילנסרית ומדווחת בעיקר על פוליטיקה ותרבות ישראלית בשבועונים פרנקפורטר אלגמיינה זונטאגסצייטונג, די צייט/צייט אונליין ובירחון המסעות גיאו. הנטשקה היא בעלת תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת המבורג ותעודת עיתונאות מבית הספר ע״ש הנרי נאנן. בין מאי ליולי 2013 היא עשתה התמחות בירושלים בצוות חשיבה לגיבוש השלום. בשנת 2019 היא קיבלה את מלגת ארנסט קראמר/טדי קולק ועבדה מנובמבר 2019 עד ינואר 2020 בעיתון ״הארץ״. כיום הנטשקה חיה בתל אביב.

נועה רקנאטי היא תלמידת תואר ראשון בבית ספר לאודר לממשל של המרכז הבינתחומי בהרצליה. היא מאמינה שבאמצעות לימוד התרבויות והאידיאולוגיות השונות של אזרחיות ואזרחי כדור הארץ נוכל ליצור יחסים דיפלומטיים הדוקים יותר בין הארצות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.

נועה היא אקטיביסטית נלהבת, ובאמצעות ארגונים חברתיים שונים וכתיבת מאמרים היא תומכת בישראל. נועה קוראת, מבשלת ולומדת בשקיקה, ואוהבת לחלוק את הידע והניסיון שלה עם אחרים במסעותיה סביב העולם. המחקר שלה מתמקד ביהודים מאירופה, שאחרי מלחמת העולם השנייה היגרו לארה״ב, ושואל מדוע בחרו באמריקה ואיזו השפעה יש להם גם בימינו על היחסים בין ארה״ב לישראל. בהמשך חייה נועה מקווה לסיים תואר שני ודוקטורט ולעבוד כמרצה וכעורכת דין.

סרגיי גורביץ׳ הוא דוקטורנט בבית הספר הגבוה למדעי היהדות של אוניברסיטת היידלברג, במסגרתו השלים גם תואר שני בלימודי יהדות (2017). תחומי המחקר שלו הם ספרות משווה, לימודי זהות ומדיניות הגירה בישראל, במזרח-אירופה ובארה״ב. עבודת הדוקטורט שעליה הוא עובד בימים אלה, ״טרנס-סקסואליות בספרות המהגרים הפוסט-סובייטית באנגלית, גרמנית ועברית״, בוחנת השתקפויות של זהות לאומית בספרות שנכתבה על ידי מהגרים בשפת ארץ הקליטה שלהם.

רבקה האן היא מתרגמת מוסמכת וברשותה תעודת הוראה בגימנסיות ובבתי ספר כלליים. את מִשׂרתה המעשירה ורבת הערך כמורה לאנגלית, לצרפתית ולאמנות היא החליפה בקיץ 2019 במשרה כעמיתת מחקר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בילפלד. מלבד זאת היא עמיתת מחקר במוזיאון לתולדות התרבות של גרמנים אתניים מרוסיה השוכן בעיר דטמולד, וכן משמשת בהתנדבות שגרירה של כבוד של ארגון זכויות האדם IJM.

רבקה האן אוהבת ספרים ומוזיקה, ותנועתה בעולם היא תנועה של ריקוד ומסעות. יש לה תשוקה ללמוד וללמד, ולסיפורי חיים של בני אדם. כחוקרת בתחום הביוגרפיה מרתקות אותה שאלות כגון איך אנחנו נעשים למה שאנחנו ובכל זאת לעולם לא נשארים מה שאנחנו, מה מחזיק אותנו ומה מניע אותנו. המחקר שלה מתמקד בשאלת המארג הביוגרפי בין השתייכות לקשרים ערכיים. במסגרת פרויקט הדוקטורט שלה היא חוקרת את עולמות החיים ודרכי ההתעצבות של הדור השני של גרמניות אתניות צעירות מרוסיה.

ד״ר יורי נסטרקו למד פסיכולוגיה (2005-2010) וכתיבה יוצרת (2010-2013) באוניברסיטת לייפציג. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בבריאות נפשית וגופנית של מהגרות ומהגרים יהודים מברית המועצות לשעבר, החיים בגרמניה ובישראל. מחקרו מתמקד בתהליכי התאמה ואינטגרציה של קבוצות שונות של מהגרות ומהגרים ושל פליטות ופליטים בהתייחס לבריאות הנפשית והגופנית שלהם.

למידע נוסף:
www.uniklinikum-leipzig.de/einrichtungen

www.researchgate.net

יונה רוק היא בלשנית חברתית, אתנולוגית וחוקרת בתחום מדעי התרבות. ספרה International Memory and Language of the Sarajevo Sephardim (Palgrave Macmillan), מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת הומבולדט בברלין. הספר עוסק בשאלה, כיצד יהודיות ויהודים בסרייבו הגדירו ופיתחו מחדש את תפישתם העצמית אחרי נפילת הקומוניזם. מעבר לכך הפיקה יונה רוק את הסרט A Sarajevo Jewish Story המתבסס על מחקרה. הסרט הוצג בין היתר בפסטיבל הסרטים של סרייבו (2018) ובספריית וינר בלונדון (2019).

בימים אלה יונה רוק עוסקת במחקר בנושא אנשים שסייעו ליהודים ביוגוסלביה לשעבר, מחקר מטעם אתר ההנצחה ״גיבורים דוממים״ בקרן אתר ההנצחה "מרי גרמני" בברלין. במסגרת המלגה שהוענקה לה בתוכנית עמיתות ועמיתי המחקר ע״ש סילקה טמפל (2019) בפורום העתיד גרמניה-ישראל חקרה יונה רוק אינטראקציות בין קבוצות שונות של דוברות ודוברי רוסית בברלין.

ליזה רוזובסקי באה לעולם במוסקבה, עברה בגיל עשר לישראל וגדלה בירושלים. היא הקימה משפחה בפרבר של תל אביב, אבל בגיל 38 עשתה עוד צעד מכריע כשעברה לדרזדן, וכיום היא גרה שם עם בעלה ושני ילדים. ליזה רוזובסקי עבדה רוב ימיה המקצועיים כעיתונאית – בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובעיתונות המודפסת. אמנם היא רגילה לדבר ולדווח ברוסית ובעברית, אבל תקוותה היא להמשיך לכתוב על נושאים שונים בשפות שונות, כל עוד תוכל ובכל ארץ שהדבר יתאפשר לה.