הגשת מועמדות

ניתן להגיש מועמדות לתוכנית עמיתות ועמיתי המחקר ע״ש זילקה טמפל בנושא ״קהילות דוברות רוסית בגרמניה ובישראל: יחסיהן לרוסיה ומשמעותן בשתי הארצות״ עד 31.12.18.

 

קול קורא

מוזמנים ומוזמנות להגיש מועמדוּת מדעניות ומדענים, עיתונאיות ועיתונאים ומומחות ומומחים, העוסקים בהגירה מברית המועצות לשעבר לגרמניה ו/או לישראל. הקול הקורא מכוון במיוחד למומחות ולמומחים צעירות וצעירים בגרמניה ובישראל, שסיימו לימודי תואר שני ונמצאים בראשית הקריירה המקצועית שלהם.

עמיתות ועמיתי המחקר יגישו עד 30 ביוני 2019 מאמר אשר עתיד להתפרסם בכתב העת Osteuropa בגרמנית ובאנגלית. מקום העבודה נתון לבחירתם החופשית. באביב 2019 הם ישתתפו ביום עיון מקצועי בברלין וידונו בפרויקטים שלהם. את תוצאות עבודתם הם יציגו בחורף 2019 בכנס פתוח לציבור שיתקיים גם הוא בברלין.

יחולקו שישה מענקי מחקר בסך 3,000 אירו כל אחד. נוסף על כך ישולמו לעמיתות ולעמיתים הוצאות הנסיעה והלינה הכרוכות בהשתתפות ביום העיון המקצועי ובכנס בן היומיים.

על מנת להגיש מועמדות יש לשלוח את החומרים הבאים:

  • קורות חיים
  • זילקה טמפל היתה קוראת נלהבת. ברוח זו מעניין אותנו לדעת, איזו יצירה ספרותית השפיעה עלייך או עליך ביותר
  • מכתב מוטיבציה (ובו יש לציין גם את התוכניות המקצועיות שלך לעתיד: איפה את או אתה רואה את עצמך עוד חמש שנים?)
  • מתווה של פרויקט המחקר המתוכנן (יש להתייחס לנקודות המקצועיות המרכזיות בקול הקורא / מקסימום שלושה עמודים)

 את המסמכים יש לשלוח בגרמנית, אנגלית או רוסית עד 31 בדצמבר 2018 בדואר אלקטרוני בקובץ אחד ל: email hidden; JavaScript is required

שאלות בנוגע להגשת המועמדות אפשר להפנות ל: email hidden; JavaScript is required

(כיוון שמשרדי הקרן יהיו סגורים החל מ-23.12.18 ועד 06.01.19, אנא שלחו את שאלותיכם עד 15.12.18. לצערנו שאלות שיישלחו לאחר מועד זה לא יוכלו להיענות לפני המועד האחרון להגשה.) 

 העדפה תינתן למועמדות ומועמדים העוסקים בנושאים הבאים:

1. הגירה והשפעתה על החברה והפוליטיקה

עם סופה של ברית המועצות התחילה תנועת הגירה גדולה. יותר ממיליון בני אדם עזבו לישראל, מעל שני מיליון קיבלו אזרחות גרמנית מכוח שייכותם הלאומית, כמעט 250,000 יהודיות ויהודים קיבלו תושבות קבע בגרמניה.

כיצד התנהלה האינטגרציה שלהם בבתי ספר ובאוניברסיטאות? כיצד השתלבו בשוק העבודה? עד כמה התערו והתבססו בארץ שאליה היגרו? באיזו מידה הם נתפשים כקבוצה משל עצמם? כיצד הם תופשים עצמם (פוליטית) כאזרחיות וכאזרחים בארצותיהם החדשות? איזו תבנית סוציאליזציה השפיעה על ההתמקמות התרבותית שלהם? באיזה אופן הם משפיעים על ההתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות בישראל ובגרמניה בימינו? איזו השפעה יש לכך על התפישות ההדדיות של החברות הישראלית, הגרמנית והרוסית? ומהו יחסם של המהגרות והמהגרים לארץ מוצאם כיום?

 

2. המרחב הציבורי המשותף ולקיחת חלק בו

המהגרות והמהגרים מברית המועצות לשעבר ייסדו בגרמניה ובישראל עיתונים, הוצאות לאור, ערוצי רדיו וטלוויזיה ופורטלים מקוונים. נוסף על כך הם יצרו סצנות אמנות ותרבות משלהם בתחומי התיאטרון והקולנוע, פרסומים מסוגים שונים וכן תרבות פנאי מקיפה.

איזו חשיבות יש לאמצעי התקשורת בשפה הרוסית בגרמניה ובישראל בימינו כמקורות מידע וככלי לתקשורת ולייצוג עצמי עבור האוכלוסייה הדוברת רוסית בשתי המדינות? איזה תפקיד ממלאים עיתונאיות ועיתונאים ופובליציסטיות ופובליציסטים עם רקע לשוני רוסי בנוף התקשורת הכללי בשתי הארצות? אילו דימויים ומסרים מעבירות סצנות האמנות והתרבות? ואיזו פונקציה ממלאים הפורומים הללו עבור האוכלוסייה דוברת הרוסית ועבור כלל האוכלוסייה בגרמניה ובישראל?

 

3. טריפלומטיה

לאחר מלחמת העולם השנייה הושפעו מדיניות החוץ והיחסים הבילטרליים בין ישראל לגרמניה, המערבית והמזרחית כאחד, מהיחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם ברית המועצות. גם כיום היחסים עם המדינות שקיבלו עצמאות אחרי התפרקות ברית המועצות ממלאים תפקיד חשוב במדיניות החוץ הישראלית והגרמנית ומשפיעים גם על יחסי ישראל-גרמניה.

כיצד התפתחו והושפעו זה מזה היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והחברתיים בין ישראל, גרמניה ורוסיה? ואיזה תפקיד ממלאות המדיניוּת במזרח התיכון והמלחמה בסוריה ביחסים בין המדינות?