חבר השופטים

פרס שמעון פרס: חבר השופטים 2026-2023

דניאל דונסקוי
דניאל דונסקוי

דניאל דונסקוי הוא שחקן ומוזיקאי. הוא נולד ב-1990 במוסקבה, וכבר בשלבים מוקדמים, בעת שגדל בברלין ובתל אביב, התחדדה תפיסתו הפוליטית בנוגע לאינטגרציה ולאנטישמיות. תוכנית הלילה שלו, Freitagnacht Jews (ב-WDR), זכתה בשנת 2021 בפרס הטלוויזיה הגרמני וב-2022 בפרס Grimme.

בין הפרויקטים האחרונים של דונסקוי ניתן למנות את הסדרות Schlafschafe (ZDFNeo) ,Barbaren (Netflix), ו-A Small Light (Disney+). הוא משחק בין השאר גם בסרט Crescendo של דרור זהבי, בסדרה האמריקנית Strike Back, בלהיט של נטפליקס The Crown, בסדרה של RTL Sankt Maik ובסדרות הבריטיות Detectorists ו-Victoria. דונסקוי חי בברלין ובלונדון.

צילום: © אוליבר לוק
כרסטין גריזה
כרסטין גריזה

קרסטין גריזה היא פוליטיקאית חברתית וחברת הפרלמנט הגרמני מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. החל משנת 2018 היא משמשת כסגנית שר במשרד העבודה והרווחה.

משנת 2003 היא חברת הסִינוֹד- (הועידה הכנסייתית הבכירה) ומשנת 2015 חברת המועצה של הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה. בין השנים 2009 ו-2010 שימשה כחברה במשרה מלאה במסדר הדיאקוניסות של הכנסייה הפרוטסטנטית בגרמניה, והיתה אחראית על המדיניות החברתית. גריזה היא חברה מייסדת של מרכז וילי בראנדט בירושלים, חברה במועצת המנהלים של הארגון Gegen Vergessen – Für Demokratie (נגד שכחה – למען דמוקרטיה), וחברת הנהלת הקרן Kindernothilfe (סיוע חירום לילדים). בין השנים 1987 ו-2000 היא עבדה באתר הזיכרון לקורבנות הנאציונל-סוציאליזם בדיסלדורף. היא למדה היסטוריה מודרנית, היסטוריה של מזרח אירופה ומדע המדינה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף. נולדה ב-1966 במינסטר.

צילום: © אינגה האר
תמר חי-שגיב
תמר חי-שגיב

תמר חי-שגיב היא סגנית יו"ר מחלקת החינוך במרכז פרס לשלום ולחדשנות, שם היא אחראית על ניהול יוזמות ותוכניות החינוך בארגון.

במסגרת עבודתה במרכז פרס היא מביאה ידע, מתודולוגיה ושיטות מנוסות בשטח ליישומם של ארגונים אחרים ומשמשת כיועצת למלכ"רים, למוסדות חינוך ולקהילות. חי-שגיב עובדת באופן צמוד עם מנהלת מרכז פרס ומציעה תמיכה והדרכה לצוות המורחב של המרכז. באפריל 2007 הגיעה למרכז כמנהלת פרויקט, שבמסגרתו התמקדה בחינוך לשלום באמצעות תוכניות ספורט ופיתוח אישי. היא למדה מדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. נולדה ב-1980 בתל אביב.

צילום: © מרכז פרס לשלום ולחדשנות
אנדראה קיוול
אנדראה קיוול

אנדראה קיוול היא מנחה, סופרת ובעלת טור. מתחילת שנות ה-2000 היא מנחה את התוכנית Fernsehgarten ברשת הטלוויזיה הציבורית ZDF. על עבודתה היא זכתה פעמיים בפרס התקשורת הגרמני, Goldene Henne, וב-2021 בפרס הטלוויזיה הגרמני.

קיוול הנחתה מגוון תוכניות טלוויזיה, בהן Das ist mein Israel (2016, ״זו ישראל שלי״), התוכנית של ZDF לרגל השנה החדשה, Willkommen (2015-2022), ושימשה כשופטת אורחת בתוכנית Das Supertalent (2021). ספריה, Mama, Du bist nicht der Bestimmer (2006) ו-Meist Sonnig – Eine Liebeserklärung an das Leben (2021) נכללו ברשימות רבי המכר של המגזין דר שפיגל. כעורכת ראשית היתה אחראית על המוסף המיוחד Frauen (נשים) של העיתון יידישה אלגמיינה. בילדותה היתה שחיינית מקצועית. היא פעילה למען ויצ"ו ועדי נגב. נולדה בברלין ב-1965 וחיה כיום בישראל.

צילום: © מרקוס הן


איגור לויט
איגור לויט

איגור לוויט הוא פסנתרן עטור פרסים (פרס גילמור לאמנים, אופוס קלאסיק, פרס בטהובן הבינלאומי) ופעיל נגד אנטישמיות. החל מ-2019 הוא פרופסור לפסנתר בבית הספר שבו למד, בית הספר למוזיקה, תיאטרון ותקשורת בהנובר. לוויט הוא מנהל אמנותי שותף של פסטיבל המוזיקה Heidelberger Frühling ואוצר של פסטיבל הפסנתר בלוצרן.

לוויט מופיע באופן קבוע באולמות הקונצרטים ובפסטיבלים המוכרים ביותר בעולם ואורח בתזמורות המובילות. בכורת הסרט התיעודי Igor Levit – No Fear התקיימה ב-2022. באביב 2021 פרסם לוויט את ספרו, Hauskonzert. בשיתוף פעולה עם רשות השידור הבווארית נוצרו הפודקאסטים שלו, 32x Beethoven ו- Variationen – Alles wird anders.
53 הופעות מסלון ביתו, ששידר לצפייה ישירה בעמוד הטוויטר שלו במהלך סגרי הקורונה, הגיעו לקהל בכל העולם. עבורם, כמו גם עבור פעילותו נגד אנטישמיות וימין קיצוני, זכה לוויט בשנת 2020 בעיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. נולד ב-1987 בניז'ני נובגורוד, והגיע כילד עם משפחתו לגרמניה.

צילום: © פליקס ברודה, סוני קלסיקל

פולה שרה נטוסיוס
פולה שרה נטוסיוס

פולה שרה נאתוזיוס היא מומחית לאסטרטגיית הפצה במחלקת התיעוד ושיתוף הפעולה של רשת השידור הציבורית ARD וראש צוות המרה במחלקת ניהול הפצה של רשות השידור הבווארית.

היא למדה מדע המדינה ולימודי אמריקה באוניברסיטת פרנקפורט. במהלך לימודיה ולאחריהם עבדה שנים רבות כעורכת, כותבת ומנחה ברשתות הציבוריות ARD ו-ZDF. היא הנחתה את הפודקאסט Jüdisches Leben in Deutschland (חיים יהודיים בגרמניה) עבור הסוכנות הפדרלית לחינוך אזרחי (BpB). נאתוזיוס הכירה את ישראל דרך תקופות שהות רבות, בין השאר במסגרת מסע עיתונאים ועיתונאיות של BpB. היא גם השתתפה בתוכנית השהות על שם ארנסט קרמר וטדי קולק (2016). במהלך תקופת המילגה עבדה בין השאר עבור רשת הטלוויזיה הבינלאומית i24News ביפו. לאחר התלמדות ברשת השידור של מדינת הסן היא חיה בתל אביב בין 2019 ו-2020. נולדה ב-1989 בוויסבאדן וחיה כיום בפרנקפורט.

צילום: © תמונה פרטית
בריגיטה ציפריס
בריגיטה ציפריס
בריגיטה ציפריס הייתה שרת הכלכלה והאנרגיה ושרת המשפטים של גרמניה. בשנים 2013 עד 2017 היא כיהנה כמזכירת מדינה פרלמנטרית לטכנולוגיית מידע, תעופה וחלל. בשנים 2005 עד 2017 היא ייצגה בבונדסטג הגרמני את מחוז דַרְמְשׁטַדְט מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
בריגיטה ציפריס למדה משפטים באוניברסיטת יוּסטוּס ליבּיג בעיר גיסֶן וסיימה את לימודיה בבחינות הגמר הארציות למשפטים. היא יושבת ראש המועצה של ה-European Leadership Network בגרמניה ע״ר (ELNET) ונציבת קבילות הציבור של האיגוד הארצי של חברות ההוצאה לפועל בגרמניה (BDIU). מלבד זאת היא אשת חבר הנאמנים של הקרן הלאומית הגרמנית ויושבת ראש חבר הנאמנים של קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל.

צילום: © סוזי קְנוֹל
כריסטיאן ברקל

כריסטיאן ברקל

כריסטיאן ברקל נולד בברלין וגדל בפריז, את שיעורי המשחק הראשונים שלו קיבל בצרפת ואחר כך למד באקדמיה הגרמנית לקולנוע ולטלוויזיה. סגנון המשחק המובחן שלו והמראה האופייני של השחקן עטור הפרסים נחקקים מיד בזיכרונו של הצופה.

הוא שיחק בסרטי קולנוע רבים, כמו למשל במותחן הפסיכולוגי ״הניסוי״. לקהל הבינלאומי הוא מוכר במיוחד מתפקידיו בדרמה ההיסטורית ״הנפילה״, שהייתה מועמדת לאוסקר, ובסרט ״ממזרים חסרי כבוד״, שבו שיחק לצד בראד פיט וכריסטוף ואלץ, או לצד איזבל הופר בסרט ״היא״, שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. אחרי הופעת ספר הביכורים שלו ,עץ התפוחים, ב-2018, הרומן השני פרי עטו, Ada, יצא לאור ב-2020. כריסטיאן ברקל חי עם משפחתו בברלין.

צילום: © סטפן קלוטר

ד״ר אליס בראונר
ד״ר אליס בראונר
ד״ר אליס בראונר נולדה בברלין. היא למדה היסטוריה, מדעי המדינה ורומניסטיקה באוניברסיטה החופשית בברלין וכתבה דוקטורט במרכז לחקר האנטישמיות של האוניברסיטה הטכנית בברלין.
אחרי שעבדה כעורכת בשורת אמצעי תקשורת מודפסים, הפכה למראיינת ומומחית בקרן לתיעוד ההיסטוריה החזותית של השואה. כמפיקת סרטים, רשת וטלוויזיה ד״ר אליס בראונר היא חלק מההנהלה של חברת ההפקות CCC (CCC Filmkunst GmbH, CCC Cinema und Television GmbH, CCC Filmstudios). את סרט הקולנוע הראשון שלה, ״הרכבת האחרונה״ עטור הפרסים, הפיקה יחד עם אביה. בהמשך הפיקה סרטי טלוויזיה וסרטי קולנוע בולטים כגון ״ילדי הפלא״ ו״קרשנדו״. לצד פרסים רבים על סרטיה, היא זכתה בשנת 2012 בפרס ה״רומי״ כמפיקה הטובה ביותר של סרט קולנוע גרמני.

צילום: © CCC Filmkunst Daniela Incoronato
מוחמד דראושה
מוחמד דראושה
מוחמד דראושה הוא מנהל המרכז לשוויון וחברה משותפת במוסד ״גבעת חביבה״ בישראל. מלבד זאת הוא עמית מחקר במכון הרטמן ומשמש מומחה למיעוטים לאומיים במועצה האירופית בשטרסבורג.
לפני כן הוא היה קודירקטור של המוסד ״יוזמות קרן אברהם״ ומנהל קמפיין הבחירות של המפלגה הערבית הדמוקרטית ואחר כך של הרשימה הערבית המאוחדת.
הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת חיפה, שממנה יש לו תואר מ״א בלימודי שלום וניהול סכסוכים.
קאי דיקמן
קאי דיקמן
קאי דיקמן (נ׳ 1964) שימש עד ינואר 2017 עורך-העל של העיתון ״בילד״. לפני כן היה במשך 15 שנה העורך הראשי של העיתון, שהוא אחד ממותגי העתונות הגדולים באירופה, ומדי חודש בחודשו מגיע ל-39 מיליון קוראים. לפני כן שימש עורך ראשי של העיתון ״ולט אם זונטאג״ (Welt am Sonntag).
משנת 2004 הוא חבר עצמאי במועצת המנהלים של העיתון הטורקי הורייט (Hürriyet), משנת 2011 הוא חבר מייעץ במועצת המנהלים של הלונדון טיימס, ומשנת 2017 הוא חבר במועצה המייעצת למדיניות ציבורית, UBER, בסן פרנסיסקו. מלבד זאת דיקמן הוא מחבר ועורך של ספרים רבים.
פרופ׳ ענת פיינברג
פרופ׳ ענת פיינברג
פרופ׳ ד״ר ענת פיינברג נולדה בתל אביב, למדה שפה וספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (לתואר בוגר ומוסמך) והשלימה דוקטורט ב-1978 באוניברסיטת לונדון בנושא ״התיאטרון בתקופת שייקספיר״.
אחרי הדוקטורט הייתה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. משנת 1990 היא חיה בגרמניה ומשמשת פרופסורית הונורריום לספרות עברית ויהודית בבית הספר הגבוה ללימודי יהדות בהיידלברג. בשנת 2012 הוענק לה צלב הכבוד עם סרט של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
דרוויש הזרג׳י
דרוויש הזרג׳י
דרוויש הזרג׳י הנו יו"ר מועצת המנהלים של יוזמת קרויצברגר נגד אנטישמיות. בעבר שימש כמנהל התוכנית של קרן אלפרד לנדקר וכממונה נגד אפליה במִנהלת החינוך, הנוער והמשפחה של ברלין.
הזרג׳י פועל זה שנים רבות נגד צורות שונות של אפליה, נגד גזענות ואנטישמיות. כך למשל בתקופת כהונתו כיו"ר מועצת המנהלים של הקהילה הטורקית בברלין, כעובד מחלקת החינוך של המוזיאון היהודי בברלין וכמורה בבית ספר ברלינאי. בזמנו הפנוי הוא מבלה הרבה עם שני ילדיו ומשמש חבר פעיל במועדון הכדורגל היהודי המסורתי מכבי ברלין.

צילום: © דניאל אליאסון
אחמד מנסור

אחמד מנסור

אחמד מנסור הוא פסיכולוג מוסמך וסופר מברלין. הוא נולד בכפר סבא והוא בעל אזרחות ישראלית וגרמנית. בשנת 2018 הוא הקים את יוזמת-מנסור לקידום הדמוקרטיה ולמניעת קיצוניות (MIND prevention), המעבירה סדנאות למניעת קיצוניות

במסגרת היוזמה הוא עובד עם אסירים ועם פליטות ופליטים. נוסף על כך מנסור פועל בנחישות נגד אנטישמיות. בשנת 2015 ראה אור ספרו ״דור אללה. מדוע עלינו לשנות את אופן החשיבה שלנו במאבק נגד קיצוניות דתית״. באוגוסט 2018 ראה אור ספרו ״דברים ברורים על אינטגרציה – נגד סובלנות שגויה ויצירת פאניקה״. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו.

צילום: © הייקה שטיינווג

שרה פון שוורצה
שרה פון שוורצה
היא למדה משחק בבית צבי – בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה ברמת גן, ומשנת 1992 הופיעה בהצגות, סדרות טלוויזיה וסרטים רבים.
היא שיחקה בתיאטראות החשובים בישראל, ביניהם ״הבימה״, ״הקאמרי״ ורבים אחרים, וכן בתיאטראות בגרמניה. מלבד זאת היא משמשת מורה למשחק ומרצה.
שרה פון שוורצה זכתה בפרסי משחק רבים, ביניהם פרס אברהם בן יוסף של העיר תל אביב-יפו, שהוענק לה חמש פעמים.
ד״ר הרמן סימון
ד״ר הרמן סימון
רמן סימון נולד בשנת 1949 בברלין. אחרי שסיים את חוק לימודיו למד היסטוריה ומזרחנות באוניברסיטת המובולדט שבברלין, אחר כך למד לתואר מתקדם בפראג עם התמחות בתורת המטבעות המזרחית והשלים דוקטורט בתחום.
משנת 1975 עד 1988 עבד בהתאחדות המוזיאונים הממלכתיים של ברלין. אחר כך היה משנת 1988 עד 2015 מנהל קרן בית הכנסת החדש בברלין – המרכז ליודאיקה.
הרמן סימון פרסם מאמרים רבים בתחום תורת המטבעות וכן בתחום תולדות היהודים בגרמניה.
Photo: Anna Fischer, Stiftung Neue Synagoge Berlin – Centrum Judaicum ©
נדב תמיר
נדב תמיר
נדב תמיר מכהן כיום כמנכ"ל J Street בישראל, כיועץ בכיר לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות וכמנהל התחום הבינלאומי והקשרים עם הממשלות בחברת פרס ושות׳ ייעוץ גלובלי.
בשלוש השנים האחרונות לנשיאותו של שמעון פרס הוא שימש יועצו המדיני. לפני כן כיהן כקונסול כללי של ישראל למדינות ניו-אינגלנד בבוסטון ושימש יועץ בשגרירות ישראל בוושינגטון. הוא כיהן כיועצם המדיני של שלושה שרי חוץ שונים – שמעון פרס, אהוד ברק ודוד לוי. לתמיר ב״א בפילוסופיה ובמדע המדינה וכן מ״א במנהל ציבורי מבית הספר לממשל ע״ש קנדי שבאוניברסיטת הרווארד. נדב חבר בועד המנהל של מכון המחקר מתווים ובועדת ההיגוי של יוזמת ג'נבה.
יוטה ודובן
יוטה ודובן
יוטה ודובן (נ׳ 1964) היא מנכ״לית ארגון אות הכפרה והשלום. היא למדה סוציולוגיה באוניברסיטאות בהמבורג, ירושלים וברלין. אחרי שעבדה ארבע שנים בניהול פרויקטים במחלקת המזרח התיכון של קרן היינריך בל, היא הצטרפה בשנת 2001 לארגון אות הכפרה והשלום.
ראשית עבדה כמתאמת במחלקת ישראל של הארגון, אחר כך ניהלה את תחום הפרויקטים ״בין-תרבותיות״, ובשנת 2012 התמנתה למנכ״לית. היא חברה במועצת הדוברות והדוברים של האיגוד הפדרלי ״כנסייה וקיצוניות ימנית״ ובוועדת התכנון האקומנית של ״השבוע הבין-תרבותי״. תחומי המומחיות שלה הם: היסטוריה/ות בחברת ההגירה, ישראל, אנטישמיות וגזענות, ארגוני מתנדבים בינלאומיים.
אנטוניה ימין

אנטוניה ימין

אנטוניה ימין היא כתבת  בכירה בתוכנית החדשות  BILD Live של ערוץ BILD TV. לפני כן, הייתה הכתבת הראשית באירופה של תאגיד השידור ישראלי ״כאן״ וקודם לכן, עבדה בחדשות ערוץ 10 ובשלוחה של רשת השידור הציבורית הגרמנית ZDF בתל-אביב. בשנת 2019 זכתה ימין בפרס העיתונאות של ארגון בני ברית על מצוינות בסקירת התפוצות.
היא למדה תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב וכן עיתונות בבית הספר לעיתונאות ״כותרת״. אנטוניה ימין נולדה בגרמניה לאם גרמנייה ולאב ישראלי. היא חיה בברלין ודוברת גרמנית, אנגלית ועברית.

צילום: © בועז ארד