תקנון

קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל הוקמה על ידי גרמניה וישראל בשישה בדצמבר 2007 ורשומה בגרמניה כקרן ללא כוונת רווח על פי הדין האזרחי. היא החלה בעבודתה בפברואר 2009.

כמלכ"ר מחויב פורום העתיד לפעול על פי תקנון המגדיר את ייעודו ומטרות פעילותו, כמו גם את דרישות החוק.


התקנון נמצא כאן:



תקנה 1 שם, מבנה משפטי ומקום מושבה של הקרן
  שמה של הקרן הוא ״פורום העתיד גרמניה-ישראל״. הקרן היא מוסד בעל ישות משפטית על פי הדין האזרחי הגרמני, ומקום מושבה בברלין.

 
תקנה 2 מטרת הקרן
(1) מטרת הקרן היא להעמיק את קשרי ישראל-גרמניה על ידי קידום פרויקטים בתחומים שונים של שיתוף פעולה בילטראלי. פרויקטים אלו יכללו במיוחד:
- חילופי תלמידים, בני נוער ומומחים,
- הסכמי ערים תאומות,
- פעילויות בתחומי התרבות, התקשורת והעיתונאות, וקידום כישרונות צעירים בתחומי הכלכלה והמדע.
(2) הפרויקטים שהקרן מקדמת יתקיימו הן בגרמניה והן בישראל; הם ייושמו בהיקפים שווים, פחות או יותר, בשתי המדינות.
(3)

הדגש יושם בשילוב הדור הצעיר בפעילויות הבילטראליות.
(4)

הקרן תתרום להקמה ולפיתוח של רשתות קשר בין הפעילות והפעילים בתחום הבילטראלי.
 
תקנה 3 אופייה של הקרן כמוסד לתועלת הציבור שלא למטרות רווח
(1) הקרן תקדם באופן ישיר אך ורק מטרות לתועלת הציבור כהגדרתן בחוק המסים בפרק ״מטרות הראויות לזיכוי מס״.
(2) בהתאם לתקנה 2 בתקנון זה, מטרת הקרן היא לעודד הבנה בין האומות.
(3) כאשר לא תבצע את משימותיה בעצמה תיעזר הקרן למימוש משימותיה בשירותיהם של אנשי עזר כהגדרתם במשפט 2 של סעיף 57 (1) לחוק המסים.
(4) הקרן רשאית ליעד חלק מהכספים שברשותה לגופים אחרים הזכאים לזיכוי מס לשימוש למטרות הראויות לזיכוי מס, בהתאם לס"ק 6 של תקנה זו.
(5) הקרן היא מוסד שלא למטרות רווח. המטרה העיקרית של פעילותה אינה השגת יתרון כלכלי.
(6)

כספי הקרן ישמשו רק למטרות שנקבעו בתקנון זה.
(7) אין להיטיב עם אדם באמצעות תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מטרות הקרן או באמצעות תשלום שכר גבוה באופן לא מידתי.
(8) למקבלי תשלומים מהקרן לא תהיה תביעה חוקית למענקים מכספי הקרן.
 
תקנה 4 ההון של הקרן
(1) ההון של הקרן בתאריך הקמתה כולל זכאות למענק מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה בסכום של 24,000,000 אירו וזכאות למענק ממשרד האוצר של מדינת ישראל בסכום של 1,000,000 דולר ארה"ב. הקביעה שלעיל לא תשונה על ידי גוף כלשהו של הקרן.
(2) ההון המקורי של הקרן יישמר בעיקרון ברמה קבועה. ההון של הקרן יושקע וינוהל באופן שימנע אפשרות נראית לעין של הפסד ושיניב תשואה הולמת. מותר לשנות את מבנה ההון של הקרן בהתאם לחוק הקרנות הגרמני. בכל שנת עסקים אפשר לנצל את ההון של הקרן עד לגובה של 3% מההון בשנה הקודמת, ובלבד שחבר הנאמנים קיבל החלטה מראש הקובעת כי משיכת סכום זה נחוצה בדחיפות למימוש יעדי הקרן; יש לוודא כי הסכום יוחזר בתוך שתי שנות העסקים הבאות.
(3) ההון של הקרן יוגדל בתרומות ייעודיות. הקרן רשאית לקבל תרומות, ובלבד שמטרת התרומות עולה בקנה אחד עם משימות הקרן כהגדרתן בתקנון, וכי קבלת תרומות אלה אינה פוגעת בעצמאות הקרן. כמו כן מוסמכת הקרן להוסיף להונה תרומות מעיזבונות שלא יועדו למטרה מסוימת וכן עתודות חופשיות כהגדרתן בחוק המסים סעיף 58 (7א). הקרן רשאית לנהל במסגרתה קרנות נאמנות.
(4) התשואות מהונה של הקרן ותרומות שלא יועדו להגדלת הונה ישמשו למימוש מטרות הקרן.
(5) הוצאות המִנהלה של הקרן יכוסו מראש מן התשואות ומתרומות שלא יועדו להגדלת הונה. הוצאות המנהלה השנתיות כחלק יחסי מההוצאה הכוללת של הקרן יעמדו בדרישות חוק המסים וכן בדרישות התקציביות של המייסדים. הוצאות המנהלה השנתיות לא יעלו על 1% מהונה של הקרן. לאחר התייעצות עם הגופים המתאימים של המייסדים, חבר הנאמנים יקבע נוהל שיקנה תוקף מעשי לתנאי זה, ונוהל זה יחייב את הנהלת הקרן. הנוהל יגדיר ביתר פירוט מהן הוצאות מנהלה.
(6) הקרן רשאית לצבור עתודות ובלבד שצבירתן לא תפגע במעמד הקרן לצורכי זיכוי מס.
 
תקנה 5 הגופים של הקרן
(1) לקרן יהיו:
א) חבר נאמנים;
ב) הנהלה.
(2) נשות ואנשי חבר הנאמנים יפעלו בהתנדבות וללא תשלום. ואולם, אם אין הם נציגים של אחת הממשלות, הם זכאים להחזר ההוצאות ההכרחיות.
(3)

מי שחבר באחד הגופים של הקרן אינו יכול להיות חבר באותו זמן גם בגוף אחר של הקרן.
(4)

עם היכנסם לתפקידם, נשות ואנשי חבר הנאמנים וההנהלה, וכן כל עוזרת או עוזר להנהלה, יתחייבו לפעול בתום לב למען מימוש מטרות הקרן, ולעשות כל שביכולתם לקידום האינטרסים של הקרן ולהימנע מכל דבר שעלול לפגוע בה. הם ידאגו לנהוג בכספי הקרן באופן חסכני וכלכלי.
 
תקנה 6 חבר הנאמנים
(1) חבר הנאמנים יורכב משנים-עשר נציגות ונציגים מהאקדמיה, מקהילת המחקר, התרבות, העסקים והפוליטיקה, שתרמו תרומה בולטת בתחום יחסי גרמניה-ישראל (חברים מן המניין). שישה חברים מן המניין בחבר הנאמנים ימונו בידי משרד החוץ של גרמניה כנציג ממשלת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה (להלן – "ממשלת גרמניה"), ושישה חברים מן המניין ימונו בידי משרד החוץ של ישראל כנציג ממשלת ישראל. אחד החברים מן המניין בחבר הנאמנים שמונה בידי ממשלת גרמניה ישמש כנציג של ממשלת גרמניה; חבר זה יהיה איש משרד החוץ של גרמניה. אחד החברים מן המניין בחבר הנאמנים שמונה על ידי ממשלת ישראל ישמש כנציג של מדינת ישראל. אפשר למנות חברים נוספים לחבר הנאמנים (חברים שלא מן המניין), במיוחד תורמים בולטים, ובלבד ששתי הממשלות תיתנה את הסכמתן באמצעות הנציגים שנזכרו לעיל.
(2)

חברים מן המניין או שלא מן המניין בחבר הנאמנים יתמנו למשך שש שנים. שישה חברים מן המניין בהרכב הראשון של חבר הנאמנים יכהנו רק למשך שלוש שנים. ניתן למנות חברים לכהונה נוספת אך לא לכהונה עוקבת. את החבר המשמש כנציג הממשלה הפדראלית אפשר למנות לכהונה עוקבת. עם מינוי ההרכב הראשון של חבר הנאמנים תקבע הממשלה הממנה את משך כהונתו של כל חבר.

הצד הממנה יכול להפסיק בכל עת כהונה של כל חבר מן המניין או שלא מן המניין בחבר הנאמנים.
(3) החברים מן המניין בחבר הנאמנים ימשיכו לכהן גם לאחר תום תקופת כהונתם עד שמחליפיהם ייכנסו לתפקידם. במקרה של פרישה מוקדמת (לדוגמה עקב מוות או התפטרות), ימשיכו נשות ואנשי חבר הנאמנים הנותרים בניהול ענייניה של הקרן אשר אינם ניתנים לדחייה, עד למינוי מחליפה או מחליף.
(4) תפקידי חבר הנאמנים:
א) חבר הנאמנים קובע קווים מנחים לפעילותה של הקרן, בפרט בכל הנוגע לשימוש בכספי הקרן.
ב)

חבר הנאמנים מחליט על הוצאות לקידום פרויקטים בתחומים השונים של שיתוף הפעולה הבילטרלי בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנה 2 (הבנה בין האומות). חבר הנאמנים מוסמך להאציל להנהלה את סמכות ההחלטה בפרויקטים הכרוכים במימון שאינו עולה על 30,000 אירו.
ג) חבר הנאמנים מחליט על שינוי התקנון ועל פירוק הקרן. שינויים בתקנון הקרן שיוחלטו על ידי חבר הנאמנים ייכנסו לתוקף רק באישור הרשות הברלינאית לפיקוח על קרנות.
ד)

חבר הנאמנים מאשר את התקציב ואת תוכנית העבודה שמכינה ההנהלה.
ה) חבר הנאמנים מייעץ, תומך ומפקח על פעילות ההנהלה. בפרט מחליט חבר הנאמנים בעניינים שלהלן:
- המלצות בנוגע לניהול הונה של הקרן,
- שימוש בהונה של הקרן,
- הדו״ח השנתי של הקרן,
- אישור פורמלי בדיעבד של פעולות ההנהלה.
(5) חבר הנאמנים ינסח בעצמו נהלים לפעילותו. חבר הנאמנים יבחר את אחד מחבריו ליושב ראש חבר הנאמנים, וחבר זה יישב בראש ישיבותיו. חבר הנאמנים יקבל החלטות ברוב רגיל; במקרה של שוויון קולות בהצבעה, ליושב הראש יהיה קול מכריע. חבר הנאמנים לא יקבל החלטות שנציג ממשלת גרמניה או נציג מדינת ישראל מתנגדים להן. החלטות בנוגע לשינוי התקנון או לפירוק הקרן תתקיימנה לאחר שתוגש הצעה על ידי ההנהלה ותחייבנה רוב של שני שלישים נשות ואנשי חבר הנאמנים. יש לנהל פרוטוקול של ישיבות חבר הנאמנים. החלטות חבר הנאמנים תירשמנה באופן מילולי.
(6) מניין חוקי בישיבות חבר הנאמנים יהיה בנוכחות שני שלישים מהנאמנים, בעצמם או באמצעות מיופי כוח. נאמנים רשאים ליפות בכתב את כוחו של נאמן אחר, אך לא של חבר בגוף אחר של הקרן, לייצגם ולממש את זכות ההצבעה שלהם, ובלבד שייפוי הכוח אושר מראש על ידי הממשלה שמינתה את הנאמן שיש לייצג, ובמקרה של חבר שלא מן המניין, על ידי שתי הממשלות. פקידי ממשלה ופקידי ציבור אחרים רשאים להעביר את זכויות ההצבעה שלהם לעובדים אחרים של המוסדות שהם מייצגים. נאמן אינו רשאי לממש את זכות ההצבעה של יותר משני בני אדם.
(7) חבר הנאמנים יקיים ישיבה מן המניין לפחות פעמיים בשנה. ישיבות שלא מן המניין יכונסו לדרישת לפחות רבע מהנאמנים. ההנהלה תשתתף בישיבות לבקשת חבר הנאמנים.
(8) אם לא הוחלט אחרת יתקיימו ישיבות חבר הנאמנים בברלין. יושב הראש של חבר הנאמנים יכנס את הישיבות בהודעה בכתב על סדר היום לפחות ארבעה שבועות מראש.
(9) במקרים דחופים החלטות חבר הנאמנים תוכלנה להתקבל באמצעות חוזר (החלטה בכתב של חבר הנאמנים) בכפוף לאישורם של שלושה רבעים ממספר החברים הכולל. במקרה כזה, יושב הראש ישלח בכתב (מכתב או שדר פקסימיליה) טופס הצבעה לכל הנאמנים האחרים, ועליהם להשיב בכתב בתוך ארבעה שבועות. בהליך זה חייבים להשתתף לפחות שלושה רבעים מהנאמנים על מנת שלתוצאתו יהיה תוקף. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות יהיה בהתאם לתקנה 6, סעיף 5, משפט 3. נוהל זה אינו מורשה בהחלטות על פירוקה של הקרן, על שינוי התקנון או על הדו״ח השנתי לפי תקנה 9 להלן.
 
תקנה 7 ההנהלה
(1) ההנהלה תורכב מאדם אחד. המנהל/ת הראשונ/ה ת/ימונה בידי משרד החוץ הגרמני כנציג ממשלת גרמניה. המנהלים הבאים ימונו בידי חבר הנאמנים.
(2) יש לנהל פרוטוקול של ישיבות ההנהלה. ההחלטות תירשמנה באופן מילולי.
(3) המנהל או המנהלת ימונו לתקופה של חמש שנים; אפשר לחזור ולמנותם לתקופת כהונה נוספת. אפשר לפטר את ההנהלה בכל עת.
(4)

המנהל או המנהלת ימשיכו לכהן בתפקידם גם בתום תקופת כהונתם עד שמחליפם ייכנס לתפקידו.
(5) ההנהלה תייצג את הקרן בכל פעולה משפטית או חוץ-משפטית. חבר הנאמנים יכול לפטור את המנהל או המנהלת מן ההגבלות בסעיף 181 של ספר החוקים האזרחי של גרמניה.
(6) המנהל או המנהלת ינהלו את הקרן ואת ענייניה בהתאם להוראות התקנון. הם נושאים באחריות כלפי חבר הנאמנים. בפרט, תפקידי ההנהלה הם כדלקמן:
- ניהול ההון של הקרן,
- הכנת תקציב שנתי ותוכנית עבודה שנתית,
- הכנת החלטות חבר הנאמנים, בייחוד החלטות הנוגעות להוצאת כספי הקרן, וכן החלטה על הוצאת כספי הקרן במידה שהואצלה לה,
- הכנת דו״חות על פעילות הקרן והצגת חשבונותיה, וכן הכנת דו״ח על מימוש יעדי הקרן,
- יישום ההחלטות של חבר הנאמנים וביצוע המשימות שהוטלו עליה בידי חבר הנאמנים,
- ניהול הפעילות השוטפת של הקרן.
(7)

בעניינים בעלי חשיבות מיוחדת צריכה ההנהלה לקבל את אישורו של חבר הנאמנים. פרטים נוספים ייקבעו בנהלים.
(8) ההנהלה תקיים ישיבה לפחות פעמיים בשנה לפני הישיבות הסדירות של חבר הנאמנים.
(9) המנהל או המנהלת יקבלו שכר הולם על עבודתם.
 
תקנה 8 ניהול הפעילות
(1) ההנהלה תסתייע בפעילותה בעוזר אחד או יותר. החוזים הנוגעים בדבר יהיו כפופים לאישור משרד החוץ הגרמני כנציג ממשלת גרמניה. העוזר/ים הראשונ/ים שיגויס/ו לאחר הקמת הקרן ימונו על ידי משרד החוץ הגרמני כנציג ממשלת גרמניה. כל עוזר יקבל שכר הולם על עבודתו.
(2) בבדיקת בקשות נכנסות לפרויקטים רשאית ההנהלה להתבסס על מומחיותם של מוסדות שכבר פעילים בתחום יחסי גרמניה-ישראל.
 
תקנה 9 תקציב, תוכנית עבודה, דו״ח שנתי
(1)

הקרן תפעל בהתאם לתקציב ולתוכנית העבודה שאושרו בידי חבר הנאמנים. כל העסקאות יירשמו לפי עקרונות וכללים חשבונאיים בעלי תוקף (כללי יסוד לניהול מסודר של ספרים – GOB).
(2) שנת העסקים של הקרן תהיה חופפת לשנה הקָלֶנדָרית.
(3) ההנהלה תערוך את חשבונות הקרן בהתאם לכללי החשבונאות המסחרית ותכין דו"ח כספי שנתי כנדרש על פי ספר חוקי המסחר הגרמני. בסוף כל שנת העסקים יש להכין גם דו"ח על הפעילות למימוש יעדי הקרן. ההנהלה תגיש את הדו"ח הכספי השנתי ואת דו"ח הפעילות לנשות ואנשי חבר הנאמנים לא יאוחר משישה חודשים לאחר תום שנת העסקים.
(4) ההנהלה תדאג כי הקרן תבוקר על ידי רואה חשבון מוסמך או משרד רואי חשבון מוכר שאין להם תלות בקרן. הביקורת תכלול גם את שימור ההון של הקרן ואת השימוש בכספי הקרן בהתאם לתקנון (תשואות ותרומות), ותחייב הכנת חוות דעת של רואה חשבון מבקר ("דו"ח ביקורת") במשמעות סעיף 8 (2) של חוק הקרנות של מדינת ברלין.
(5) חבר הנאמנים ידון במסמכים שהוכנו על פי ס"ק 4 ויאשר אותם יחד עם דו"ח שנתי של ההנהלה על הפעילות למימוש יעדי הקרן במסגרת הדו"ח השנתי של הקרן.
(6) בלי תלות בהסדרים שלעיל רשאי רואה החשבון הפדראלי (Bundesrechnungshof) לערוך ביקורת של הניהול התקציבי והכלכלי של הקרן.
 
תקנה 10 פירוק הקרן

במקרה של פירוק הקרן, מהלך שיוחלט עליו בפרט במקרה שהקרן תאבד את מעמדה המיוחד לענייני זיכוי מס, או אם יוכח כי מימוש יעדיה אינו אפשרי, יועבר ההון שלה לידי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, ובלבד שהכספים ישמשו באופן ישיר ובלעדי לקידום ההבנה הבינלאומית בין גרמניה לישראל. החלטות על שימוש בהון של הקרן לאחר פירוקה ייושמו רק באישור לשכת המס הנוגעת בדבר.
 
תקנה 11 פיקוח מצד המדינה
(1) על הקרן יפקח מחלקת המשפטים של הסנאט של מדינת ברלין בהתאם להוראות חוק הקרנות של מדינת ברלין בנוסחו בעת הפיקוח.
(2)

ההנהלה תפעל לקבלת אישור הרשות המפקחת לכל פעולה אשר מחייבת את אישורה של הרשות המפקחת. ההנהלה תמלא אחר כל חובות ההודעה וחובות הדיווח החוקיות האחרות. ההנהלה תודיע בלא דיחוי לרשות המפקחת על כל שינוי בהרכב הגופים של הקרן.
(3) ההנהלה תגיש את הדו"ח השנתי של הקרן לרשות המפקחת לא יאוחר משמונה חודשים לאחר תום שנת העסקים.