(במסגרת תוכנית הרשת G17 למען חוסן)

בשותפות עם מומחית ישראלית לחוסן קהילתי, שמלווה אינספור פרויקטים ומיזמים בתחום, גיבשנו תוכנית מרתקת למסע הלימודי. קבוצה של נשות מקצוע מגרמניה, העוסקות בתחומי טראומה וחוסן, קיבלה הזדמנות לחוות ולחקור את המאמצים המרשימים של קהילות וארגונים שעסוקים באופן אינטנסיבי בבניית חוסן קהילתי.

התוכנית כללה מפגשים עם נציגי קהילות יהודיות, מעורבות (יהודיות-ערביות) ומהמגזר הבדואי. התרגשנו לבקר בפרויקט ״קהילות שכנות״, שבמסגרתו קיבוץ חצרים שבנגב הקים קיבוץ חלופי זמני לקהילת קיבוץ בארי, אחת הנפגעות הקשות ביותר מאירועי השבעה באוקטובר; שמחנו להכיר בעיר המעורבת לוד את תוכנית ״גישורים״ לקידום דיאלוג בערים מעורבות, ולהיפגש הן עם מנהלות התוכנית והן עם פעילים מהשטח; ביישוב הקהילתי היהודי-ערבי נווה שלום (וואחת אלסלאם בערבית) למדנו על הקהילה הייחודית ועל האתגרים החדשים שאירועי השבעה באוקטובר הציבו בפניה; ביישוב הבדואי שגב שלום (שקיב אלסלאם בערבית) התרשמנו מפרויקט חוסן קהילתי מקומי ביוזמת ובהובלת תושבי המקום.

מוקד נוסף של התוכנית נע על הציר ההתפתחותי ״טראומה, חוסן, צמיחה״. בהקשר הזה הקבוצה זכתה להכיר את ״אוהל אברהם״, תוכנית עיבוד אֵבֶל לצעירים שהוקמה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם; לבקר בכיכר החטופים בתל אביב ולשוחח עם האחראית על תהליך בניית קהילת המשפחות בתוך פורום משפחות החטופים; ולשמוע ממוזיקאי ששרד את הטבח בפסטיבל נובה על התהליך המייסר של ניסיונות החזרה לחיים אחרי האירועים המסויטים. נציגי ארגון ישראייד סיפרו לנו על ההתגייסות של הארגון הבינלאומי לסייע לקהילות מקומיות, וכן על ״הניצנים של אופיר״, תוכנית מלגות שנועדה להחזיר את הדור הצעיר לקיבוצים וליישובים בעוטף עזה; הכרנו גם את עורק, ארגון שבונה קהילות לאנשים ללא רשת משפחתית; וזכינו לשתף שוב פעולה עם עמותת אתגרים, שבימי שגרה מציעה פעילויות ספורט אתגרי לאנשים עם מוגבלות, ובעקבות השבעה באוקטובר הפכה גם לגורם משמעותי ביצירת חוסן קהילתי עבור קהילות המפונים.

סקר ההערכה שבוצע לאחר המסע הבהיר כי הקבוצה מגרמניה חוותה אותו כבעל ערך רב הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. חשוב לציין, שגם כל מי שנפגשו עם הקבוצה בישראל, ללא יוצא מן הכלל, הביעו הכרת תודה עצומה על עצם קיומו של הביקור בימים שכאלה, וראו בו אקט של סולידריות.