מתוך:
Deutschland magazine, Februar/März 2009 und
www.magazine-deutschland.de

פורום העתיד הגרמני–ישראלי שהוקם לאחרונה מקדם פרויקטים חדשניים לנוער

בסוף 2008 התכנס לראשונה בברלין חבר הנאמנים של פורום העתיד הגרמני-ישראלי שנוסד לאחרונה. ראיון עם יושב-הראש של הפורום ד"ר מיכאל ינסן.

ד"ר ינסן, בנובמבר 2008 התכנס לראשונה חבר הנאמנים של פורום העתיד הגרמני-ישראלי במשרד החוץ בברלין. אולם הרעיון שמאחוריו הועלה כבר בשנת 2005. תוכל לספר לנו קצת על המהלכים שהביאו להקמתו של הפורום?

הרעיון הועלה לראשונה בשיחות שהתקיימו בין נשיא גרמניה קוהלר והנשיא קצב בביקורו בברלין במאי 2005. שניהם יצאו מתוך השאלה מה ניתן לעשות, מעבר לחילופי הנוער הקיימים, כדי לבסס עוד יותר את הקשרים בין גרמניה וישראל בעתיד.

מדוע חלפו שלוש שנים נוספות עד שחבר הנאמנים נוסד? האם קשה היה למצוא אישים מתאימים?

הקרן של פורום העתיד גרמניה – ישראל נוסדה ב-6 בדצמבר 2007. שתי הממשלות הביעו שוב את מחויבותן לפרויקט באופן חגיגי בישיבתן המשותפת הראשונה במרס 2008 בישראל. עד למועד ייסודה של הקרן על שתי הממשלות היה לסכם את מטרותיה, למצוא מקורות למימון ולגבש את התקנון. רק לאחר שהקרן נוסדה ניתן היה לגשת לאיושו של חבר הנאמנים. שני הצדדים לא נתקלו בכל קושי בבואם לבחור אישים מתאימים. את הצד הישראלי מייצגים בחבר הנאמנים השגריר יורם בן זאב, ההיסטוריוניות רותי איתן ופניה עוז-זלצברגר, התעשיין מיכאל פדרמן, הסופרת נאוה סמל והעיתונאי דוד ויצטום. מהצד הגרמני משתתפים מזכיר משרד החוץ רינהרד זילברברג, הסופר ושר התרבות לשעבר מיכאל נאומן, המו"ל המשותף של 'פרנקפורטר אלגמינה צייטונג' גונתר נוננמכר, קריסטינה ראו פרשנית מדינית ואלמנתו של נשיא גרמניה לשעבר יוהנס ראו, במאית הקולנוע רגינה ציגלר ואנוכי.

מדוע נענית לבקשה לשמש יו"ר חבר הנאמנים?

כראש הלשכה הנשיאותית לשעבר לקחתי חלק בשנת 2005 בשיחות שהתקיימו בין נשיא גרמניה קוהלר והנשיא קצב ואף הכנתי את הביקור יחד עם שגריר ישראל לשעבר שטיין.הרעיון ליצור קשר הדוק יותר בין הדורות הצעירים של שתי המדינות נראה לי נחוץ ביותר ומצא חן בעיני.

לפי איזה קריטריונים הורכב חבר הנאמנים? ואיזה משימות עומדות בפניו בפועל?

חבר הנאמנים מתפקד כמועצה מפקחת. כפי שנקבע בתקנון, חבר הנאמנים הוא הקובע את תפקידיה של ההנהלה ומפקח, מסייע ומלווה את פעילותה. הוא אף מחליט על הקצאת המשאבים וקובע את התקציב. במיוחד במצב הכלכלי הקשה של היום חייב חבר הנאמנים להקדיש מחשבה מיוחדת לניהול הכספי של הקרן.  

מהם המהלכים שתכנן הפורום לשנים 2009 ו- 2010?

אנו מקדישים עצמנו עכשיו בעיקר להכרזתה של הקרן והפצת תכניתה. בישיבה הבאה של חבר הנאמנים באפריל 2009 נעסוק ברעיונות הראשונים לפרויקטים, ואף נפרסם את המכרזים לפרויקטים הראשונים.

שר החוץ שטיינמאייר הציע כאחד הפרויקטים להכריז על פרס נוער גרמני-ישראלי. האם תוכל לתת מספר דוגמאות של פרויקטים הולמים לפרס כזה?

הצעתו של שר החוץ שטיינמאייר התקבלה בברכה על-ידי חבר הנאמנים. בהקשר זה אני רואה לנגד עיני פרויקטים ויוזמות איכותיים במיוחד ובעלי זיקה לעתיד שיתרמו לקידום הקשרים גרמניה – ישראל.

המשימה העיקרית של פורום העתיד צריכה להיות קשירת קשרים בין צעירים גרמנים וישראלים. ישנם כבר מספר גופים הפועלים למען מטרה דומה. במה ייחודו של פורום העתיד?

מטרתה של הקרן אינה קידומם של פרויקטים, דבר זה כבר נעשה עכשיו. אנחנו שואפים לבנות רשתות קשר שיכפילו את עצמן, בין צעירים בשתי המדינות בתחומי התרבות, הכלכלה, המדע והתקשורת, מעבר לקידום השוטף של הקשרים הקיימים.

האם לדעתך ההיסטוריה מקשה על קרובם של צעירים גרמנים וישראלים?

אינני חושב כך. נכון שפעילותנו נעשית על רקע היסטוריה רווית סבל. אבל זה אינו מפריע לעניין ההדדי ולציפיות ההדדיות בכל הנוגע לעתידן המשותף של שתי המדינות. למזלנו צעירים רבים עדיין מגלים עניין בצד השני. ברצוננו להבטיח שכך יהיה גם בעוד שלושים או ארבעים שנה.

אולם החברות הגרמניות-ישראליות סובלות בחלקן ממחסור בדור המשך – האם העניין בחילופין קטן יותר מאשר בשנים עברו? איזה נושאים יכולים כיום להביא למפגש בין צעירים?

כבר שנים רבות קיימים קשרים מבוססים ואינטסיביים ביותר בתחומי הכלכלה, המדע והמחקר. חילופי הנוער בין גרמניה וישראל התגברו בשנים האחרונות. בשנת 2007, למשל, התקיימו יותר מ-200 תכניות חילופין מחוץ למסגרות בית-ספריות שהקיפו כ-5000 צעירים. זהו הקף דומה לזה של סוף שנות התשעים. אנו נותנים קדימות ראשונה לפיתוחו של דיאלוג בין צעירים משני הצדדים, וברצוננו לחזק ולבסס אותו.

מה קושר אותך לישראל באופן אישי?

כבר שנים רבות יש לי קשרים מקצועיים ואישיים עם אנשים בישראל. אני רואה בכך זכות שנפלה בחלקי לתרום לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות.